"הפוך חזק עם הרבה קצף וגם שעות נוספות, בבקשה" |

המדריך הקצר לזכויות המלצר בישראל

מאת עו"ד רועי גוטמן ועו"ד ירון קרמר *

מי מאיתנו לא נדרש בתקופת הלימודים האקדמיים לכתת רגליו בין עבודות זמניות שונות בניסיון לעמוד בכל ההוצאות הנדרשות מכל סטודנט בתקופת לימודיו. החל בתשלומים עבור ספרים, צילומים, שכר דירה, ועד בית, ארנונה, חשמל, טלפון וכיוב"… שלא לדבר על כמה גרושים לבירה ואולי גם משהו קטן ליד.
רבים מאיתנו מבינים במוקדם או במאוחר, כי חרף ההצהרות מסוג "אני לא מתכוונת להתרוצץ בין שולחנות", ו"אני בחיים לא אגיש קפה", בכל זאת, כשבאמת צריך כסף אז משאירים את העקרונות בצד (אל דאגה, אתם לא לבד!, ישנם לפחות עוד 120 כמוכם שעושים זאת יום יום).
כן, ברוכים הבאים לעולם "הזוהר" של הסטודנט הממוצע, ל"עיר ללא הפסקה"… כי בסופו של דבר מישהו באמת חייב להוציא את המנות מהמטבח, להגיש עם חיוך, לשאול "האם האוכל היה לטעמכם?" ו"האם אתם צריכים עוד משהו?". מה לא עושים בשביל טיפ שמן, ואחרי הכול מחרתיים צריכים לשלם את שכר הדירה…
אז אם אתם כבר "בפנים" או רגע לפני שאתם לוקחים את המגש לידיכם, תרשו לנו לתת לכם כמה טיפים, ולא אלה שאליהם אתם רגילים, אלא כאלה שיעזרו לכם להישאר בסוף החודש עם קצת יותר ולדעת מה הזכויות המגיעות לכם על פי חוק כעובדים[i].

זכויות בסיסיות

ראשית נאמר, כי קיימים במערכת החקיקה בישראל מספר חוקים קוגנטיים (אשר לא ניתן להתנות עליהם), המסדירים נורמות בסיסיות ביחסי העבודה, ומטרתם לשמור על סל זכויות מינימליות, אשר יוענקו לכל עובד על ידי מעבידו. העיקריים שבין חוקים אלה הם חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר, חוק דמי מחלה וחוק פיצויי פיטורים. מעבר לחוקים הקוגנטיים קיימות זכויות בסיסיות נוספות, אשר עוגנו בצווי הרחבה החלים על כלל העובדים במשק ואשר גם עליהן לא ניתן להתנות – הוצאות נסיעה לעבודה וממנה ודמי הבראה[ii]. זכויות אלה ואחרות נקראות בעגה המשפטית – משפט העבודה המגן.

דעו, כי כל אחד מחוקים וצווים אלה מקנה לכם זכויות, אשר אף מעביד לא יוכל ליטול מכם. אפילו נכשלתם בלשונכם עם תחילת עבודתכם כאשר הסכמתם על תנאים פחותים, עדיין תוכלו בסופו של יום לתבוע את הזכויות שנגזלו מכם. מכל מקום, אנו ממליצים לכם לבדוק כי מעבידכם מעניק לכם את כל הזכויות המגיעות לכם על פי משפט העבודה המגן, ואל תתפתו להאמין למי שאומר לכם כי "אתם עובדים לפי שעה וזה הכול" או כל ניסוח מתחמק אחר!.

ההתלמדות

עם תחילת עבודתכם סביר להניח כי תידרשו על ידי בעל העסק לעבור תקופת התלמדות קצרה של מספר ימים, במהלכה תתלוו בדרך כלל למלצר ותיק. תשאלו, ובצדק, מה לגבי השכר? אם כן, דעו כי אתם זכאים על תקופת עבודתכם זו לשכר עבודה מלא, כפי שסיכמתם עם מעבידכם או לפחות לשכר מינימום. זאת, ללא קשר להחלטה בדבר המשך העסקתכם בתום ימי ההתלמדות. אף אם "סיכמתם" או יותר נכון נאמר לכם, כי לא תהיו זכאים לתשלום עבור ימים אלה, עדיין, כפי שכבר למדנו, מדובר בזכות מגן אשר אינה ניתנת לויתור.

שכר המינימום וסוגיית ה"טיפים"

הנכם זכאים לשכר עבודה שלא יפחת משכר מינימום. שכר מינימום לחודש עבודה מלא (186 שעות) עומד היום על סך 3,335.18 ₪ ולשעת עבודה 17.93 ₪. כמובן שניתן לסכם על יותר.

אחת השאלות השכיחות המתעוררות אצל מלצרים רבים הינה האם הטיפ המשולם עם החשבון הינו חלק משכר העבודה, או שמא מדובר בתשלום אשר נותר בידו של המלצר בנוסף לשכר העבודה אשר חב לו מעבידו. להכרעה בשאלה זו קיימת רלוונטיות גדולה בשעה שבוחנים האם שולם לכם שכר מינימום אם לאו, וכן עת באים לחשב את יתר הזכויות המגיעות לכם ואשר מחושבות על פי השכר. כך למשל, לצורך חישוב דמי חופשה, דמי מחלה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
המצב המשפטי כיום לוט בערפל. שופטי בתי הדין האזוריים לעבודה חלוקים בדעתם בסוגיה, וניתן למצוא פסיקות סותרות. מחד קיימים פסקי דין, אשר בהם נקבע כי התשר ניתן מתוך נדבת לב של הלקוח ואין להביאו בחשבון במסגרת השכר. כלומר, המלצר יהיה זכאי לתשלום שכר מינימום, וזאת בנוסף לתשר המשולם לו. מנגד ישנם פסקי דין אשר קבעו כי התשר הינו חלק משכרו של העובד, וזאת כאשר נוכח בית הדין כי ניתנה הסכמת העובד לכך והמעביד פיקח על גובה התשר ששולם לעובד.
פסיקות סותרות אלה נובעות מגישות משפטיות וחברתיות שונות, הנוגעות למהות התשר ולפרשנות הוראות חוק שכר מינימום בהקשר זה.

על רקע אי הבהירות בפסיקה הובאה סוגיה זו לפתחו של המחוקק, ולאחרונה התבשרנו כי טיוטת הצעת חוק בנושא הוכנה. הצעת החוק מאמצת גישה לפיה כל עוד קיים פיקוח ושליטה של המעביד על התשר ששולם לעובד, או כאשר התשלום עובר "דרכו" (למשל דרך החשבון) יחשב התשר כשכר עבודה. בכל מצב אחר, כאשר התשר משולם במזומן אישית למלצר ולמעביד אין כל קשר ושליטה בו, הרי התשר הוא "תשר אמיתי" ולא יהווה חלק מהשכר. מכל מקום, מדובר בטיוטת הצעת חוק בלבד ויש להמתין להשלמת הליכי החקיקה.

המלצתנו בשלב זה היא, כי רצוי לסכם מראש עם המעביד את כל נושא השכר בכלל ואת "מעמדו" של הטיפ בפרט, כלומר – האם תשלומי התשר מהווים חלק מהשכר או לא, ואם כן, מהו אופן ההתחשבנות. בכל מקרה, דעו כי אפילו אם מהווה התשר חלק מהשכר, אז במקום בו דמי התשר שקיבלתם אינם מגיעים לגובה שכר המינימום, על המעביד מוטלת החובה להשלים את יתרת התשלום עד גובה שכר המינימום.

הפסקות

ביום עבודה מעל 6 שעות הנכם זכאים להפסקה של 3/4 שעה לפחות, מתוכה לפחות חצי שעה רצופה; ביום שישי וביום שלפני חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות. ככלל, הפסקה לא נחשבת כזמן עבודה המזכה בשכר, אלא אם נדרשתם להישאר על ידי המעסיק במקום העבודה בזמן ההפסקה.

שעות נוספות

נושא חשוב שעולה לא פעם בקשר עם עבודת מלצרות הנו תשלום שעות נוספות. החוק קובע כי מסגרת יום עבודה הנה 8 שעות עבודה, ובעבודת לילה, ביום שישי וביום שלפני חג – 7 שעות. מסגרת שעות העבודה השבועית היא 43 שעות. אם עבדתם ביום מסוים או בשבוע מסוים מעל למסגרת השעות הנ"ל, בהתאמה, הנכם זכאים לתשלום שעות נוספות כדלקמן: בגין כל אחת מהשעתיים הראשונות – 125% מהשכר הרגיל, והמשעה השלישית ואילך – 150% מהשכר הרגיל בגין כל שעה.

שימו לב: גם אם המעביד אמר לכם כי השכר השעתי כולל בחובו תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, ככל שתהיינה, אמירה זו לא "תופסת", משום שהדין לא מאפשר לקבוע שכר הכולל בתוכו גם שעות נוספות.

בגין עבודה ביום שבת (מכניסת השבת ועד צאתה) או ביום חג – הנכם זכאים לתשלום של 150% משכרכם הרגיל בגין כל שעת עבודה.

לפני סיום, נצייד אתכם בטיפ חשוב נוסף, אנו ממליצים לכם לתעד ביומן את כל ימי העבודה ושעות העבודה באופן מסודר וברור. תיעוד זה עשוי לסייע בידכם בעתיד, אם וככל שתידרשו לתבוע את זכויותיכם בבית הדין.

1 מאמר זה לא נוגע למלצרים העובדים במלונות ובאולמות שמחות, אשר תנאי עבודתם הוסדרו בהסכמים קיבוציים ענפיים.

2 לדמי הבראה תהיו זכאים רק לאחר שתסיימו שנת עבודה.

* הכותבים הם עורכי דין ממשרד נ. פינברג ושות’ המתמחה בתחום דיני עבודה.
אין באמור במאמר זה כדי להוות חוות דעת משפטית בשום צורה ואופן.